- לקוטי הלכות
כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו ואז דוד קם מהשינה ועסק בתורה.
ניגון זה בחינת הדרת פנים שמשם נמשכין כל הע' פנים של התורה דהיינו טעמי הנגינה שהם הבחינה הגבוה ביותר מכל הד' בחינות טנת"א (טעמים, נקודות, תגים, אותיות).
כי טעמים דהיינו הנגינה, גבוה מן הכל והם בבחינה אור הפנים ושם נעלמים ונסתרים כל הע' פנים של תורה (ועיין בכוונות בענין טנת"א ותבין שטעמים שהם בחינה ניגון נמשכים מבחינה דעת עליון וגבוה מאד שהוא בחינה אור הפנים).
כי באמת בהניגון אין מבינים שום פנים של תורה ואפילו תמונות אותיות אין מבינים שם. ואעפי"כ באמת הוא גבוה מן הכל ושם נעלמים ונשרשים כל הע' פנים של תורה.
וזהו בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שאעפ"י שאין מבינים בהם דבר. אבל באמת נעלמים בהם כל הע' פנים של תורה וע"כ ע"י הניגון שהוא בחי' סיפורי מעשיות על ידי זה נתעוררין מהשינה בחצות וע"י קימת חצות זוכין לתפילין.
(לקוטי הלכות יורה דעה, הלכות פדיון פטר חמור הלכה ב פרק יא)